ביקורת-יוואלאר1

אז קודם כל, אני רוצה להודיע שאני לא הולך לחזור על כל מה שאחרים אמרו אלא רק לתת לדברים פרשנות אחרת. ייתכן- הפרשנות שלי לפרשנות של ג'קסון.

קודם כל- הסרט התחיל בצורה נהדרת. הסצנה הראשונה בסרט, גנדלף נגד הבלרוג, הייתה פשוט   מ ד ה י מ ה  .  זה היה רעיון כל כך מבריק להתחיל את הסרט בזה. אפילו אני בכלל לא חשבתי על הרעיון הזה. אמרתי לעצמי- אם כל הסרט יהיה כזה, זה הולך להיות יותר טוב מהראשון.

הבעיה הייתה- ככל שהסרט התקדם, רמתו ירדה.

לדעתי, שתי הבעיות העיקריות בסרט הן באמת, נפילתו של ארגורן מהצוק, וכמובן כל עניין אוסגיליאת. בחששותי השחורים ביותר לא חשבתי שיקרה דבר כזה- מה פתאום אוסגיליאת?? כאשר סם אמר לפרודו באוסגיליאת "we shouldn't be here" (בכוונתו כנראה לכל עניין השליחות), לחשתי לידידתי
 (שגם קראה את הספר "נכון, לפי הספר אתם באמת לא צריכים להיות פה...")

דבר נוסף שהציק לי היה אופן ההצגה של ג'קסון את גולום. קטע דרמטי ומותח, של השיחה של גולום עם סמיאגול, נהפך לקטע קומדי ומצחיק בסרט. אני מאוד התרגזתי כי זה היה אחד הקטעים היותר אהובים עלי והכל נהרס בסרט. משהו כמו: "לא רוצה לדבר איתך! תלך!". "לא רוצה ללכת!". "לך!". "לא רוצה." "נו כבר, לך. אני רציני!". "מה, באמת? טוב, ביי." הקטע השני, ליד הבריכה האסורה, היה הרבה יותר טוב, בלי כל החלפת הזויות צילום הנוראה.

כאשר ארגורן נפל מהצוק, חשבתי לעצמי "למה הם עושים את זה? מה זה בכלל תורם לעלילה??". כנראה שזו הייתה הדרך שלהם לדחוף את ארוון לסרט, אבל חבל שהם לא מצאו שום דרך אחרת. אנשים נורא התעצבנו שארוון מככבת בסרט ("מה היא עושה שם? היא בכלל לא הופיעה בספר!"). אבל אסור לשכוח שטולקין כן ניסה להכניס את הרומן של ארגורן וארוון לסרט. הוא פשוט לא הצליח. ג'קסון ניסה, וגם לא הצליח כל כך (לדעתי), רק שהוא השאיר את זה בתוך הסרט וטולקין העביר לנספחים.

המשחק של השחקנים היה מעולה, כמו בסרט הראשון. לא היה מישהו שאיכזב אותי במיוחד (אולי פה ושם היה צריך להוסיף קצת ליטוש). אולי אנשים יגידו שהמשחק של מי ששיחק את פרמיר לא היה טוב, אבל את התפקיד הנוראי שנתנו לו, הוא שיחק בצורה טובה.

ועכשיו לנקודה הזאת: כמו שאמרתי, הדבר הכי נורא בסרט זה הקטע עם פרמיר וההליכה לאוסגיליאת. גם במקרה הזה ניסיתי לחשוב מה היתה הסיבה שבשלה שינה ג'קסון את העלילה בצורה דרסטית כל כך. לדעתי, זה היה כדי להעצים את ההשפעה של הטבעת על פרודו. ג'קסון רצה להראות כבר בסרט השני שהטבעת קונה שליטה על פרודו. הוא הראה זאת בכמה פעמים לאורך הסרט, אבל כדי להראות זאת בצורה הקיצונית ביותר, הוא היה צריך לגרום לפרודו להתעמת עם אויב חזק מאוד. נזגול. כאשר פרודו תוקף את סם בגלל השפעת הטבעת, זה מראה לנו עד כמה הטבעת היא הרסנית.

סיבה נוספת לדבר הזה היא בעצם הכנה של הצופים כבר לסוף הסיפור- מפלתו של סאורון. כיצד? ככל שפרודו הולך מערבה, כך ניתן לראות שהשפעת הטבעת גדלה והיאוש של פרודו גדל. פרודו אומר בעצמו בסרט שסאורון כמעט הבחין שהטבעת אצלו כי תשומת ליבו מופנית מערבה. כאשר השלושה (פרודו, סם וגולום) משוחררים מזרחה, השפעת הטבעת שוב פחותה (עד שהם יתקרבו למודור והיא שוב תגדל). הסיבות הללו הן הנחמה היחידה שאני מוצא בשינוי כל כך דרסטי ומכוער בעלילה של הספר. אך לדעתי אלו לא סיבות מספיקות כדי לשנות מקצה לקצה את אישיותו של פרמיר ובכך, בעצם, להרוס את כל הדמות, וגם לא מספיקות כדי ליצור מפגש בין פרודו לנזגול, דבר שלא קרה ולא הגיוני שיקרה.

בכלליות- הסרט טוב ושומר על קצב עלילתי מהיר ויפה. חברים אחרים שלי, שלא קראו את הספר, נהנו ממנו מאוד ואמרו שזה סרט מצויין (אחת אף אמרה שהוא יותר טוב מהספר :\ ). אני וידידתי כנראה נהננו פחות, אבל זה עדיין סרט יפה. הסרט הראשון היה נהדר, וחבל שהשני לא עומד בציפיות שהראשון גרם להם.

ôåøåí èåì÷éï: ñøèéí - ìëì àåäáé äñøèéí ùøåöéí ìãáø òì æä